פסק-דין בתיק ת"א 55473-08

תביעת ליקויי בנייה.

1.         התובעים רכשו מהנתבעת דירה ברחוב עופרים בגן יבנה (להלן: " הדירה") בהסכם מיום 10.10.2000. חזקה בדירה נמסרה ביום 16.3.2003.

2.         במסגרת כתב התביעה מלינים התובעים כי מאז מסירתה סבלו מליקויים חמורים בדירה ובעיקר ליקויי רטיבות מתמשכים במרתף ובקומת הכניסה, באופן שלא איפשר את השימוש במרתף וגרם לנזקים ברכוש. התובעים מלינים גם כי כתוצאה מהרטיבות והטחב נמנעה מהם האפשרות להשכיר את המרתף לצורך הפעלת פעוטון.

3.         בהמשך כתב התביעה טוענים התובעים כי הנתבעת פתחה חלון לבית השכן בניגוד לדין ולהיתר בנייה, באופן שאותו חלון פונה ישירות לגינת התובעים ומהווה נזק קנייני, מטרד וחדירה לפרטיות.

4.         במסגרת ההליך דורשים התובעים מאת הנתבעת פיצוי בגין עלות תיקון ליקויים על יסוד חוות-דעת אשר צורפה לכתב התביעה, פיצוי בגין אי השימוש במרתף ופיצוי בגין עגמת נפש, טרחה, פגיעה בפרטיות וכד'. סך התביעה - 153,939 ש"ח.

5.         הנתבעת דוחה את טענות התובעים מכל וכל. בין השאר טוענת התובעת כי מייד לאחר מסירת החזקה בדירה, הושכרה זו לדיירים אשר אחד מהם היה שרברב במקצועו וביצע בה שינויים במערכת המים, כי ככל שיתברר שקיימים בדירה ליקויים - דבר מסתבר במוצר כמו דירה - יש לאפשר לה למצות את זכות התיקון, כי התובעים חתמו על כתב הסכמה בלתי חוזר בו הם מסכימים לכך שהשכנים יפתחו את אותו חלון אשר לגביו מלינים התובעים בכתב התביעה, וכי בשלב מסירת החזקה בדירה קוזז סך של 5000 $ כפיצוי מוסכם בגין ליקויים ואי התאמות בדירה וככל שהתובעים זכאים לפיצוי כלשהו בגין ליקויים, יש לקזז מסכום זה את הסכום הנזכר לעיל.

6.         אין באמור כדי למצות את טענות הצדדים, אלא כדי להביא רקע כללי בלבד. 

7.         במסגרת ההליכים המקדמיים מונה בתיק זה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס אייל שנהב, אשר זהותו הוסכמה על הצדדים ונקבעה לפי בקשתם (החלטה מיום 16.3.09) (להלן: " המומחה").

8.         לאחר שהוגשה חוות דעתו של המומחה, עתרה הנתבעת לאפשר למומחה לערוך ביקור נוסף בנכס, על מנת לאפשר לה לשוב ולהוכיח את גרסתה בענין טענות הרטיבות במרתף, שהוא הליקוי המהווה מבחינה כספית את עיקר חוות-הדעת. הנתבעת ביססה את בקשתה בין השאר על ביקור שנערך ע"י גורם מטעמה במרתף דירת התובעים ואשר ממנו עלה, לפי הטענה, כי אין רטיבות במרתף חרף גשמי החורף.

9.         לאחר דברים כאלה ואחרים, ביקר המומחה פעם נוספת בנכס והגיש השלמה לחוות דעתו (מכתב מיום 9.3.11). בחוות-הדעת המשלימה יש משום שינוי מחוות-הדעת הקודמת, ולכך נידרש בהמשך.

10.       הצדדים הגישו תצהירים והמצהירים נחקרו. מומחה בית המשפט ומומחי הצדדים לא זומנו ולא נחקרו.

11.       בתום שמיעת הראיות ולאחר שהוגשו ראיות נוספות לפי היתר ובוצעה חקירה משלימה במועד נדחה, ומשלא הגיעו הצדדים להבנות, עברו הצדדים לשלב הסיכומים.

12.       לאחר האמור, נוכח מחלוקת שנתגלעה בין הצדדים בשלב ההוכחות (ותוזכר להלן) ונגעה לשני מסמכים שיצאו תחת ידיו של מומחה בית המשפט, מצא בית המשפט לפנות אל המומחה לקבלת התייחסותו (החלטה מיום 14.7.11), תוך שהתאפשר לצדדים להגיש בקשות או התייחסויות לאחר קבלת מענה המומחה. גם שלב זה הושלם, ואין אלא לעבור למתן פסק הדין.

הליקויים

כללי

13.                   כידוע -  

"סכסוכים שעניינם ליקויי בניה מחייבים היכרות עמוקה עם תחום מקצועי זה. כאשר מתעוררות שאלות הדורשות מומחיות מקצועית לצורך הכרעה בסוגיות שבמחלוקת, נעזר בית המשפט במומחה הבקיא ברזי התחום המקצועי בו התבקש לחוות דעתו, כמובן לבית המשפט שיקול דעת עד כמה להסתמך על חוות דעת המומחה."

ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל (2005).

בית המשפט ציין לא פעם, כי מומחה בית המשפט הוא ידו הארוכה, כי יש חשיבות רבה לעדות מומחה ממונה נייטרלי, שיסייע לבית המשפט לעסוק בתחום המקצועי וחזקה על מומחה זה כי יעשה מלאכתו במקצועיות ובאובייקטיביות (ע"א 916/05 כדר נ' פרופסור הרישנו (2007); ע"א (מחוזי חי') 3410/06 יחיאל עוז נ' אביבה רוטר, עו"ד (2007)).